שורשי משפחת מדינה התימנית במגורשי ספרד – האומנם?
מאת: ד”ר דני בר-מעוז
אביהו מדינה, ידיד נעוריי, סיפר לי על ייחוס משפחתו למגורשי ספרד. שיתפתי בסיפור חלק מעמיתיי החוקרים: מהם שהרימו גבה, ואחד המובהקים שבהם, דחה מכול וכול את הייחוס בטענה שהיא מסורת משפחתית ואין לסמוך עליה, שהרי כמותה יש מסורות משפחתיות שגויות אחרות בקרב יהודי תימן. חוקר זה אף מעלה השערה, שבני המשפחה אימצו את השם מדינה, שמשמעותו עיר או ארץ בשפה הערבית, מכיוון שהתגוררו בצנעא, בירת תימן. ברם, בספר מעניין שחיבר שלום מדינה: ״אישים וצאצאים – חקר שורשים 2001-1492״ מובאת אסמכתה מעניינת לייחוס, ולהפתעתי, עיניהם של חבריי המלומדים, שאותם הכנסתי בסוד העניין, לא התוודעו אליה כלל וכלל. תודתי לאביהו שהסב את תשומת לבי והשאיל לי את הספר האמור.
וכך מדווח הסופר שלום מדינה, יליד תימן, שעלה ארצה ב-1935 והסתלק לבית עולמו בשנת 2002. בשנת תשכ״ב/1962 הזדמן לידיו ספר כתב-יד מתימן בן מאתיים וחמישים שנה לערך, ובין הליקוטים השונים שבו נמצא פרק הנושא את השם ״משלים וחידות״, שעל גבי חלק מהם נכתב: ״לרבי אברהם זצוק״ל (זכר צדיק וקדוש לברכה)״. ממעל לחידות באה הודעה של המעתיק הראשון, כנראה, ובה כתוב: ״ואלו משלים וחידות ששמענו מהחכם השלם הר״ר שמואל חִסדא זלה״ה (זכרון לחיי העולם הבא), בבואו לארץ תימן שנת התנ״א/1690 (ההדגשה שלי, דני ב.מ.). שלום מדינה תהה מאין בא החכם חִסדא לתימן, ולאחר עיון מדוקדק בחידות המופיעות בספר ובנושאיהן, נפתרה לו התעלומה. חִסדא היה ככול הנראה שד״ר (שלוח דרבנן) שהגיע לתימן ממצרים, ובצקלונו בעיקר חידות מפרי עטו של ראש אב בית דין – אברהם מדינה, ריש מתיבתא (ראש ישיבה) באלכסנדריה. ״מהחידות עצמן נפתרה לי חידתי, חידת מוצא המשפחה״, מספר שלום מדינה.
ועוד הוא מוסיף ואומר, כי בילדותו שאל את אביו ר׳ משה ״מדוע שמך משה ושם אביך משה, והסבא שלך אברהם ואחי גם כן אברהם… מה הרבותא להיצמד לשמות אלה דווקא?״ ואביו השיב: ״מסורת היא בידינו שנמסרה מאב לבן שאנו חייבים חובת כבוד לקרוא את בנינו בשמות אברהם ומשה וזה לזכרם, שהיו רבנים גדולים במצרים ובארץ-ישראל, כי משם באו לתימן לפני מאות בשנים״. כמה מאות שנים? לא ידע האב להשיב. אך הוסיף לספר, כי בהיותו במצרים בשנת תרס״ו/1906 הוא פגש משפחות רבות הנושאות את השם מדינה. דומה שמצרים הייתה תחנה בנדודי המשפחה מספרד עד בואה לתימן.
זאת ועוד, שלום מדינה מציין, שהשם מדינה אינו מופיע בשום קוֹלוֹפוֹן, תעודות או שירים מתימן שלפני ״גלות מוזע״ שהתרחשה בשנת 1680/1679, מה שמעיד לדבריו שבני המשפחה הגיעו לתימן מאוחר יותר. (קולופון (מלטינית: colophon) רשומה צורנית שחתמה ספרים טרם המצאת הדפוס ובראשית עידן הדפוס. המדפיס או הכותב חתם את מלאכת הספר, הביא בקולופון בקצרה תולדות כתב היד או הדפוס, שבחים לתורמים וגינויים למשנאים, תאריכים, לקחי מוסר ועוד.) מראשית המאה ה-18 ואילך, כבר מופיעים בני מדינה בתעודות תימניות לא מועטות. כך למשל, מופיעים בני המשפחה, המיוחסת גם כלוויים, בפנקס בית דין צנעא בשנת תקכ״ו- 1766. אין לתמוה אם כן, שחלק מבני המשפחה המורגלים בנדודים היגרו מתימן ושבו כלעומת שבאו. כך קרה לסעיד מדינה בן אהרון, אשר העיד: ״אני ממארקש, אבל סבי סעיד מדינה, עלה מתימן למצרים, וממצרים נסע למרוקו עם אשתו שנשא מתימן״. משמע, לבני מדינה נמצאו ״עוגנים״ משפחתיים בתפוצות ישראל השונות מה שהקל על הגירתם מתימן.
בית התפוצות השוכן באוניברסיטת תל אביב, שנדרש לשמות של משפחות יהודיות, שופך אף הוא אור על הנושא. שם המשפחה מדינה כפי שכבר ציינו הינו מונח בערבית לעיר או למדינה. המפורסמת שבהן היא העיר מדינה בסעודיה הקדושה לאסלאם, וכן גם מדינת אל-פיום במצרים. אבל השם נפוץ בעיקר בספרד, כגון מדינה-דל קמפו, מדינה די לאס-תורים ומדינה דה-פונאר, ובהן חיו במאה ה-13 קהילות יהודיות חשובות טרם הגירוש. ברם, בימים ההם המשפחות היהודיות לא התהדרו בשם ״מדינה״ והם עשו בו שימוש רק במאות ה-16 וה-17. כך נמצאו משפחות מדינה בתורכיה, רומניה, איטליה, תוניס, גרמניה, צרפת, ברזיל ומצרים, שממנה כאמור הגיעו נציגי המשפחה לתימן.
הנה כי כן, לדבריו של אביהו מדינה יש על מה לסמוך, וראוי לאלה השוללים את הייחוס הספרדי, לסמן לפחות סימן שאלה נוכח גילוייו המפתיעים של הסופר והחוקר שלום מדינה, המגולל בהרחבה רבה את שורשי משפחתו.
הדיון בשאלה זו בקרב חוקרים החלוקים איש על רעהו, לעתים אף נמרצות, מלמד על טיבה המתעתע של האמת ההיסטורית החופנת סודותיה, ומידת הבנתה – כמספר המבקשים לרדת לעומקה. ראוי לנו החוקרים לשנן את דבריו של הסופר הספרדי, חורחה סמפרון, שנכתבו בהשפעת שהותו במחנה ההשמדה בוכנוואלד, ושאותם כבר הבאתי בספרי ״האמת הנעדרת שארית הפליטה בתימן 2017-1962״:
