יפוי כח מתמשך | אעלה בתמר

יפוי כח מתמשך
מאת עו”ד שושי סהר ז”ל

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ו-1962 להלן “חוק הכשרות”, קבע מתי יש למנות לאדם אפוטרופוס לגופו ו/או לרכושו, חוק זה היה תקף עד אפריל 2016. [מינוי אפוטרופוס הוא, בין היתר, לאדם בגיר “שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו” סעיף 33(א) לחוק הכשרות.] אדם שמונה לו אפוטרופוס נקרא בעבר “חסוי”, כינוי שמגדיר למעשה, את היות אדם כזה משולל זכויות כמעט. החוק למעשה נועד להגן על אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעניינים הפיסיים, הבריאותיים ו/או הכלכליים שלהם, בשל מגבלות שונות. הם זקוקים לסיוע בקבלת החלטות שונות ורבות הקשורות עם ניהול חייהם. מנגד, מינוי אפוטרופוס בשלב שבו האדם אינו יכול להביע דעתו ורצונו על מינוי זה, מהווה פגיעה קשה בכבודו ובחירות של החסוי. על כן עם כל הכוונה הטובה שהיתה למחוקק, היה זהה צעד קיצוני, השולל את זכויות היסוד של האדם החסוי. חסוי שמונה לו אפוטרופוס לגוף הוא מוגבל מאוד [ האפוטרופוס יכול להחליט מי יפגוש את החסוי, לשנות את מקום מגוריו, להעביר אותו למוסד בניגוד לרצונו, ואף לקבל עבורו החלטות רפואיות] חסוי שמונה לו אפוטרופוס לרכוש מאבד למעשה את רוב הזכויות הכלכליות שלו. [אינו יכול להחזיק בכרטיס אשראי, אינו יכול לקבל מידע מהבנקים על מצב חשבונותיו, אינו יכול להשקיע את כספו או להעניק מכספו לתמיכה בילדיו ללא אישור האפוטרופוס לרכוש] בחסות החוק לא מעט מהקשישים שמונה להם האפוטרופוס, נפגעו מהחוק ואיבדו את מלוא החירויות האזרחיות שהיו להם, מבלי שבתי המשפט נתנו להם הסבר ראוי למשמעות של הליך האפוטרופסות. לא ידעו על קיומן של אלטרנטיבות חוקיות פחות קיצוניות, גם לא היתה מודעות מספקת לשימוש בחוק, ולא ננקטה הזהירות המתבקשת בטרם ניגשו להפעלת החוק. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בתפיסה של האוטונומיה האישית של האדם, רצונותיו, זכויותיו וכבודו, כמו כן עלתה המודעות לכבוד האדם וחירותו גם לגבי אנשים בעלי מוגבלויות. שינוי תפיסתי זה הביא את הכנסת לחוקק תיקון לחוק הכשרות, תיקון מס’ 18 מחודש אפריל 2016, שנכנס לתוקפו בחודש אוקטובר 2016. התיקון לחוק נועד להגן על אנשים בעלי מוגבלויות, תוך הדגשה שיש לשמור על כבודם ושמירת זכויותיהם. התיקון לחוק מציע אפשרויות חדשות שהאדם יכול לבחור בעודו צלול וכשיר, ומחייב את בית המשפט לעשות כל שניתן כדי לבחון חלופות אחרות למינוי אפוטרופוס. התיקון לחוק הכשרות יש בו בשורה משמעותית הן לאנשים עם מוגבלויות פיסיות ונפשיות לרבות לקשישים, והן לחברה כולה.

החלופות החדשות:

חלופה ראשונה: ‘ייפוי כוח מתמשך’ הינו מסמך משפטי המהווה חלופה למינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט, במטרה, לאפשר לכל אדם – “מֵמַנֶה”, כשהוא עדיין כשיר לבחור ולמנות מיופה כוח בהתאם לרצונו. החתימה נעשית בפני עו”ד שהוכשר לכך וקיבל אישור של משרד המשפטים, מיופה הכוח יוכל לפעול בשמו ולייצג אותו באותם העניינים שפורטו וצוינו במסמך. במסגרת זו יכול המֵמַנֶה לתת למיופה הכוח הנחיות מקדימות לגבי הביצוע של כל אחת מהפעולות שצוינו במסמך, כמו למשל: לקבוע הנחיה של מגורים בדיור מוגן והנחיה להשכיר את דירתו ולהשקיע את דמי השכירות ועוד. כמו כן, הממנה יכול להגדיר במסמך, אדם אחד או יותר שמיופה הכוח חייב ליידע אותם באשר להחלטות או הפעולות שצוינו בייפוי הכוח המתמשך, ו/או לקבוע כי מיופה הכוח יהיה חייב לדווח על פעולותיו לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. במקרה שבו ‘ייפוי הכוח המתמשך’, עוסק בעניינים רפואיים בלבד, ניתן לחתום עליו גם בפני רופא מורשה, או עובד סוציאלי, או פסיכולוג או אח מוסמך, המאשר כי הממנה הבין את המשמעות של מתן ייפוי הכוח לאחד מבעלי המקצועות הנ”ל. חשוב להדגיש כי למיופה הכוח אין חופש מוחלט בניהול כל ענייניו של האדם שמינה אותו, אלא רק את הנושאים שהמֵמַנֶה הסמיך במפורש ביצוע פעולות אלה. הוא גם לא מוסמך לבצע פעולות משפטיות בשם הממנה, אלא באישור בית המשפט. מיופה הכוח חייב לפעול רק על פי הנחיות הממנה, במקרה שההנחיה היא לא אפשרית לביצוע או בלתי חוקית, או שעלולה לגרום לפגיעה חמורה בממנה, מיופה הכוח יפנה לבית המשפט לקבלת הוראות לגבי דרך הפעולה שיש לנקוט. המֵמַנֶה רשאי לקבוע הנחיה מקדימה מתי ייכנס ייפוי הכוח המתמשך, לתוקף ולהנחות מתי יפוג תוקפו. במידה ולא נתנה הנחיה מעין זו, המסמך נכנס לתוקף כאשר הממנה לא מסוגל להבין את העניינים שפורטו בו, זאת לאחר שמיופה הכוח מסר הצהרה לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים שהתקיימו התנאים לביצועם של ההוראות שהממנה נתן במסמך ייפוי הכוח המתמשך. כמו כן יצהיר שבוצעו כל חובות היידוע, שפורטו במסמך. המשמעות: כאשר הממנה מוגבל בתפישתו ואינו מסוגל לפעול באופן מושכל, או להבין ולקבל החלטות לביצוע כפי שפורטו וצוינו במסמך ייפוי הכוח המתמשך, הרי שמיופה הכוח נדרש לפעול רק לטובת הממנה כפי שהוסכם ביניהם במסמך זה.

חלופה השנייה: “קבלת החלטות נתמכת” או: “תומך החלטות”, כלומר, אדם בעודו צלול וכשיר, ממנה כרצונו אדם אחר, שייתן לו סיוע – ייעוץ אחרי בדיקת הנתונים כדי שהממנה יוכל לקבל החלטות בהתאם לרצונותיו ובהתאם לבחירותיו. באופן זה הממנה חי חיים עצמאיים כאשר ייפוי הכוח המתמשך לא נכנס לתוקף. במקרה כזה תומך החלטות שנבחר, מסייע בידו לקבל את המידע הנחוץ לו ולהסבירו, כמו כן מאפשר לממנה לבחון את החלופות האפשריות והשלכותיהן, בכך מאפשר לממנה לקבל החלטה מושכלת בכל דבר ועניין. חשוב להדגיש, תומך החלטות לא מקבל החלטות בעצמו בשמו של האדם שהוא מסייע לו, אלא האדם הממנה הוא עצמו מקבל את ההחלטות, בעקבות המידע שתומך ההחלטות הביא בפניו בצורה ברורה ובהירה על כל המשתמע מהמידע.

יתרונותיו של ייפוי הכוח המתמשך

‘ייפוי הכוח המתמשך’ הינו כלי תכנוני חשוב מאוד בידי האדם, בבואו לתכנן את עתידו, בעודו כשיר באופן מלא בגופו וצלול ובהיר בנפשו. הוא נועד להחליף את הליך מינוי האפוטרופוס דרך בית המשפט, בכך מצמצם את האפשרות לפגיעה בחירותו ובעצמאותו של האדם, הוא מאפשר לו לשלוט ולהחליט כיצד ינוהלו ענייניו השונים בעתיד. ‘ייפוי כוח מתמשך’ לא רק מאפשר לאדם למנות את האדם שיטפל בענייניו, אלא גם מאפשר לקבוע את המחליף למיופה כוחו אם מסיבה כלשהי לא יוכל הראשון למלא את תפקידו. ‘ייפוי כוח מתמשך’ הוא מסמך שניתן בכל עת לבטלו או לשנות אותו, והוא אינו מוגבל בזמן בשונה מיפוי כוח רגיל. הממנה יכול לקבוע מיופה כח לכל תחום/נושא בנפרד לכל אחד מהעניינים שנכללים בייפוי הכוח המתמשך. יתרון חשוב נוסף לחתימה על ‘ייפוי כוח מתמשך’ לבד מהגנה על אנשים בעלי מוגבלויות תוך שמירה על כבודם וזכויותיהם, יש בו כדי למנוע סכסוכי משפחה מיותרים וכואבים. אם כך מומלץ בחום לעשות ‘ייפוי כוח מתמשך’ בעוד אתם כשירים באופן מלא בגופכם, צלולים ובהירים בנפשותיכם.

מאחלת לכולם אריכות ימים ושנים טובות ובריאות בע”ה.