מקהלת מזמורי תימן

מקהלת מזמורי תימן

אעלה בתמר

מקהלת מזמורי תימן

מקהלת מזמורי תימן
מאת כתבנו: עדי בן רמי עבר


אני חייב להודות שחִבּוּר המילה 'מקהלה' עם המילה 'תימנים', לא נשמע לי מעולם הגיוני, לא מצוי ומבחינות מסוימות לא רצוי, עד ששמעתי את מקהלת מזמורי תימן מראש העין. מקהלות בארץ ישראל היו אמנם מאז קום המדינה, אך רובן ככולן היו המשך ישיר של תרבות המערב שהובאה לארץ עם העולים יוצאי אירופה. הם שרו מוסיקה קלאסית בגרמנית, לטינית, רוסית או עברית כמובן. לכן הופתעתי לשמוע שכבר בשלהי שנות ה־80 של המאה שעברה, הוקמה מקהלה תימנית בראש העין, ממש 'מתחת לרדאר'.


ירדתי לראש העין לראות ולשמוע הכצעקתה?  הגעתי והופתעתי! פגשתי חבורת אנשים חמים ומלאי חיים, שמפגשי החזרות המוסיקאליות בכל שבוע בעבורם הם הנאה צרופה. לא מוותרים, מגיעים למפגשים בקביעות ובנאמנות, אף בלילות החורף הקרים, על מנת לשיר את שאהבה נפשם, בהובלת  המנצח, המלחין, המעבד והמנהל המוזיקלי - ברק עודד. המנצח, מתיישב ליד הפסנתר, אחרי הקדמה קצרה הם פצחו בשיר ואני הרגשתי את הקולות חגים מסביבי, מכל עבר, בארבעה קולות סופרן, אלט, טנור ובס גם יחד, בהרמוניות מופלאות שטרם שמעתי בשירי תימן. המנצח אדם פשוט מן היישוב, ללא 'הפוזה' האופיינית של "מאסטרו", הקדים אותי ושאל "מטעם מי אתה בא"?  עמותת "אעלה בתמר", השבתי, "יש לנו היסטוריה משותפת  חביבה איתם מהעבר" קרא לעברי. מהיכן צץ ועלה בך רעיון הקמת המקהלה? שאלתי, הוא השיב באריכות: "בתקופת לימודיי במדרשה למוזיקה על שם לוינסקי, למדתי את יסודות המוסיקה לאורך הדורות, כמו כן על התפתחות המוסיקה המערבית מהתקופה היוונית. שם מצאתי, דמיון רב בין המודוסים היוונים העתיקים והנוצרים הראשונים, לבין המבנים המוזיקליים שהכרתי כנער תימני מבית הכנסת ברמלה, שם גדלתי. (מוֹדוּס משמעו מודל/תבנית ביוונית, מוֹדוּסים הם סולמות מוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסנאס)  במסגרת הלימודים לבד מתולדות המוסיקה המערבית למדתי גם על גדולי המלחינים ויצירותיהם כמו באך, מוצארט ובטהובן מתקופת ימי הביניים, ומהעת החדשה את פיוטר צ'ייקובסקי הרוסי, דמיטרי שוסטקוביץ' הסובייטי ומוריס ראוול הצרפתי..." המנצח הגיע אל הלהקה מעולם המוזיקה הקלאסית, יש לו תואר מורה בכיר למוזיקה ומנצח מקהלות, כולל קלאסיות. הוא עבר לגור בראש העין בשנת 1988 ורצה להקים מקהלה, למרות שהוזהר  שבראש העין מקהלה לא תצליח, הוא  הלך למתנ"ס שם נפגש עם המנהל ונדחה על הסף בטענה שכבר הוחלט שאין צורך. הוא לא התייאש ונפגש עם ראש העיר דאז יגאל יוסף אשר השיב כמו האחרים: "מקהלה?!  לא צריך!" המנצח שעוד בהיותו נער ברמלה של שנות ה-70 הקים להקת רוק, לא נבהל מדלתות נטרקות, "פתאום קפצה לי המוזה! החלטתי להקים  מקהלה קטנה בלי תקציב על בסיס התנדבותי, רק להמחיש מה אני רוצה" הוא אמר. המנצח ניגש לביצוע המשימה והצליח לשכנע את מנהל המתנ"ס להקצות לו חדרון קטן ושימוש בפסנתר אחת לשבוע. לדבריו קומץ אוהבי זמר שהכיר מאז הגעתו לראש העין, נחלצו לעזרתו פה בעיר הקטנה, הנושמת וזועקת תימניות שורשית מובהקת, מכל עבר. הוא מספר כי המקהלה התחילה להתאמן בצנעה ללא תמיכה ובלי עידוד, אך עם חזון והשראה. המפנה הגיע סמוך ליום העצמאות תש"ן- 1990, "ביקשנו מהמתנ"ס שיקצו לנו 10 דקות על הבמה המרכזית, בהתנדבות, והם הסכימו. ברגע שעליתי עם המקהלה על הבמה והתחלנו לשיר, עשינו היסטוריה! לראשונה בראש העין התימנית נשמעה מקהלה מבני המקום בקולות שלובים שירי תימן בהרמוניה. 

"ההצלחה הייתה גדולה, הקהל עטף  אותם באהבה, בתום ההופעה הצטרפו חברי המקהלה והמנצח אל כל החוגגים, סמוך לבמה עמד ראש העיר ופמלייתו שלא הסתיר את הנאתו.  כששאל אודות המקהלה, התקרב המנצח אליו ובלי והשיב לראש העיר כי זאת המקהלה שלא רצה להקים, בפגישה שהייתה בניהם. ראש העיר הבין כי שגה, המנצח והמקהלה כבשו את לבו, מכאן ואילך המקהלה זכתה לחסות עיריית ראש העיין. נקבע תקציב ושכר למנצח המוכשר, שקבע סדר אימונים וחזרות קבוע כמקובל ועד מהרה החלו להגיע הזמנות להופעות של המקהלה. הוא מספר כי חשב על דרכים ייחודיות להביא לשגשוג המקהלה, "עלה בדעתי שיהיה זה פנטסטי לחלוטין לשלב את הלחנים התימניים האהובים והעתיקים, עם ההרמוניות המערביות." הוא רצה לשלב תימן ומערב, ביצועים תימניים אוטנטיים בעיבודים קלסיים מודרניים, בהרמוניות מקוריות. מכאן המקהלה יצאה לדרך עם רפרטואר שירים תימנים ידועים כמו: ספרי תמה, צוּר מְנָתִי, אם ננעלו, יא מחיג'ה ועוד, לצד שירים מתקופת הישוב העברי קודם להקמת המדינה כדוגמת: בדרך לתבור, שיר השומר, רועה ורועה, אל המעיין ועוד. הם שרו בארבעה קולות, במרקם  רב קולי עשיר שטרם נשמע מעולם. "את הישן, המוכר והאהוב הלבשנו בלבוש אחר, לעיתים שרנו אקַפֵּלה, ללא כלים, למעט תוף דרבוקה". המנצח מספר בהתלהבות שיש לו עוד הרבה מה לעשות, בכוונתו לשלב שירים עבריים רבים בסגנונות מגוונים, מוזיקה קלסית  כמו כּוֹרלים של באך, ונבוקו של ורדי. (כוראל - שיר תפילה של הכנסייה הלותראנית, הכוראלים בעלי מנגינות פשוטות וקלות לשירה.) לדבריו השירה התימנית היא 'גולת הכותרת' בכל בהופעות המקהלה, העיבודים המערביים שהוא כותב הם לא רק ייחודים הם המאפיינים את המקהלה.


המקהלה קיימת כשלושים שנה, התפרסמה בארץ ובעולם וזכתה בפרסים רבים. מה סוד הקסם? שאלתי, הוא בחיוך השיב "ההתמדה של חברי המקהלה, הרֵעוּת, המחויבות למסורת התימנית, התשוקה והאהבה לשירה מבית אבא". לשירת המקהלה ניחוח עמוק וקסום בעל אופי ייחודי של שילוב מסורת וחידוש.


שאלתי לסיום מה היתה ההופעה הכי משמעותית שלכם עד כה? "ביוני 2018 התקיים במנהטן - ארה"ב כנס בינלאומי גדול, בסימן 70 שנה למדינת ישראל, ד"ר רחל ידיד יו"ר עמותת "אעלה בתמר", הזמינה אותנו להופיע. צעדנו ברחובות ניו יורק עטופים בדגלי ישראל ודגלי ראש העין, זה היה מרגש מאוד. שרנו את שירת תימן וארץ ישראל היפה בכמה מקומות במסגרת האירועים ואף השתתפנו  בטקס מרגש באו"ם עם השגריר דנון. על כך אנו חבים תודה מיוחדת לד"ר רחל ידיד."

הירשמו עכשיו לרשימת הדיוור של עמותת אעלה בתמר